-


ככל אַשַר דְבַּרתַ אלִינו אָבִינו = נעשה !
שמֶ הדברים הָאלֶה אֶת יעקב ער
מָאד ותופעא) על פָנִיו. הַחוָרִים ג נְהְרָה ג)
נַתְאורְנָה * עיניו ,. ותמוק ויאמר : - במותי
וְשמְתם לב על גּפְתִי לְבלתִי תְגע בָּה
איש זֶר וְגם בְִּיכֶם אַל יִנַעו ‏ בי ,
כִּי וש בְכֶם אָנֶשים אשָר לְקֶחו לְהֶם
| נָשִים מִבָּנוּת כֶנען וַהְּלְדְנָה. לָכֶם בָּנִים ...
וְכְבֶה תַשָאוּ אֶת מִמִתִי: וְהּדָה ויששכר
| הלו מִמִזֶרֶה, וְראוּבן ושמעון וְגֶד מדרום
וֶ ְאֶשָר וְנפתלי מִצְפון ובנומִין. וְאִפְּרִיִם
ומְנשָה מִמֶערָב. ואם כְּכָה תעשו לי,
| כָני, כְּאשָר צויתִיכֶם וְנְהְלַקְֶָּם על פִי
ל כַמְרְבֶּר לְאַרְבְּעָה. דַגְליםר), - דַגֶּל בְגל
| למֶלטָה שְבָטים - וְהְיֶה מהְַכְכֶם קַרֶמָה
ועֶ וְצְפונָה וִמָה ‏ ו בַּקוף. ויחגִן
"סף וְלוי אֶת קולם וִיאמרו אֶל יִעַקב :
אָבִינוּ . הַטוב ! מהחפשענו וּמה חַמאתנו ,
| כִּי הַסירותָ אתָנוומשָרַת | אותף ? ויען
. יעקב אֶת ‏ יוסף וַיאמר: אַל למושל בְכָל
| אָרֶץ מִצְרִים שאֶת מִמְתִי! וְאֶל לוי . אָמָר
פעקב: הַגֶּה יָמִים. בָאִים וְנֶשָאת ‏ בְּנִי ,
את ארון ין אָלהִי יִשרְאל ל
כַן חְללָה לי מִתַּת אותף לָשָאת אֶת
בַמִמֶה אשָר גפְתי הַמִתָה תִהְיָה בֶּה!..
| מסף יעקב קְדְבֶּר - אֶל בָּנִיו ַיאמֶר לָהֶם :
המ הִדעּ כָני כּי צָרות רבות וְרָעית
- תִּמְצָאנֶה אֶתְכֶם בְּאַחָרִית. הַיָמִים

- האאת... אוּלָם עבדו את י עכ
מִכָּל צְרֶה ולמדתם אֶת בְִּיכֶם. אַחַרִיכֶם
לרעת אֶת י וּלְרְבְקָה בְּדרְבִי אַמִתו ַחְסְרִי
**ץ}ןךם;ןרן וְצדקוּתִיו אשר הוּא עושה חְגָם
לְכָל בְּאי ) שלָם. וְהַקִים יי

מְבְּיכֶם וְהַצִילְכֶם % על

ְהוּצִיאָכֶם מִהָאָרֶץ האת לְהַבִיא ‏ אֶהְכֶם
אל רֶ אָבוּתִיכֶם לָאָכוּל מִפַרְיָה וְלְשְבוע

ישראל.

בבכְתְ כֶם אָנכִי הַיים... שוזאת הַבְּרְכָה"
אשר בְרְכָכֶם. לא הְבוא עְלִיכֶם בַּלְהִי אַםי
עַשִיתֶם אֶת כָּל הַדְבָרִים הַכְּתוּבִים. ב.זאה
מתּורֶה" אשָר וָשִים לפנִיכֶם... ובְכלות.
יעקב לְדְבָּר אֶת \ הַדְברִים. הָאַלָה = ויאסף.
רַגלִיו. אֶל ַמִמָה וִַגוֶע !

קצב. חֶרְדַּת פַּרְעה.

נופל יוסף על פני אָבִיו ויצעק צַעְקָה גרולה
ּמְרָה נִיִבָך הַרְבָּה בְכָה נַיִקרָא: אָבי! אבִיו
ניקְרשוּ אָמִיו גגֶשִיהֶם וּבְנִיהֶם אֶת שמְלוְתִיהֶם
שימו שקים בְּמְתְנִיהֶם נִירְקוּ עְפָּר על
רְאשִיהֶם \ הַשֶמימָה גימְררוּ = בַבָּכִי . ניוְרַע
דבר ‏ מות וֶעקב לָכָל אַנֶשִי | מַצָרַיִם
ימהָרוּ ניבאו ליעקב לפר לו וְלְבְּוּת.
נהי אחרי כן .צו וס את עבדו
הֶרּפָאִים ‏ לחנוט ) אֶת יעלב. אָבִיו בְּכֶל
ינו בשמִים . ויעשו . הרוּפאִים כּכל אַשָר
צוּם וסף אדוניהם. ויעבְרוּ שְבָעִים \ יום
אחֶרִי מית ועקם | וַיאמָר יוסף בְּלְבּו ג
עַתֶּה בְאֶה הָעַת אשַר אָשאֶל מַאֶת
פרְעה לְתִתִּי חו להלף אַרְצָה כְּנען. לקבור
שם את אבִי: אפם כי- ‏ אנכי לא
אַלך אליי הָאַרְמנָה לְבַּר עמו, פן
תּשמענָה אִוָנִי בִּיום המר הוָה
בקול *»י;?ךים ושרות ם אשר בּאַרְמון
מְלף... על כן אן מוב לי ‏ בלתי
אם אַנִיד אֶת שְאַלְתי. אֶל הָאמָנֶת י
אַשָר בָּבִית \ פַּרֶעה וְאִמְרה ‏ לַמִלְבָּה
היה. בשמִי . לפֶלך . וישלה . יוסף. וַיקרָא
לָאמֶנֶת יאר לָה: הואלי נָא, וְאָמַרְתְ
לְמַלְכָּה וְתַגִיר לְפרְעה לָאמר: הָּנֶה אֶה
יוסֶף לקבור אֶת אביו בְּארֶץ כּנען כּאשר



ג


י
מום
וס
ס


י