וֹ?־זלילה ! איש קמן ונְנִחְלָה א בָּמנִי יְִיָה
%בביא־אלהים? אַלחמשימו לי בָּבוּר, כִּי אִנָּי
י'אוי לו! וִיִקְרָא האִיש מָבִיּים ההוא וְהְלְאָה


וב גִַמְלִיאֶל - אָמַר לחבמי יִשַרְאֶל :
<יואילו נָא שבעָה אָנָשִים מִכָּם לְבא מְחֶר
;},;אלי נתְיעץ בַּרְבַר עבור. הַשְגָה ם. נַיְהי
מִמְחְרֶת וישכּם רַבֶן גַמְלִיאֶל ויֶבא אֶל ו;־:,נ,גל”ר
.]וּאשר שם יאָסְפוּ הַחַכָמִים להועץ בְּענִיגִי רין
|עֶרַת , וירא' ְהיָה בָאו ?&בזו;ה*ו;ז;כזים
פ־"נחת השבעה אשר זמן ם ויאמר: סי
אשר בָּא הלום כלי רשות -
לכר ! יצמד שמואל הקָמן על רגליו
»ויאבזר נאנכי אנכי בָּאתִי הַלום , שלא
יברשוהך הַנָני - . ויכן בֶ גִמְליאל בִּ
דבֶּר שמוּאֶל הקָטן אֶ הַדְכָרִים הָאֶלָה
ל*בזען לא יכָּלֶם האִיש אֶשָר עַלָה בָּלִי רָשוּת ,
ניאמָר אַלָיו : שב נָא, בָּנִי , שב על מְקוּמֶף !
`;;!םי:װות בל הַשָנִים לההעבר ד עלרימךר;
בִּי אין כָּמוף חְכֶם וע הורת ה', וְאֶם
??־}”־]קכרתיה \.על זה, שבָּא הָלוּם איש אֶחֶר
';:-א הֶ רוא - לא עשיתי זאת מרע לב,
בָּי אם מִפַנִי שָאָמָרוּ חְכְמִינו : אִין ‏ מְעְבְרִים
;יאר השבה .רק ז;ל - הַמּזמֶנִי ם לה !


;;גי בדבריו הַציל את אַחַד הד־ביוים מכַּלְמֶה



רבי אלִיעָזָר: ער הִַכֶן
י\ץג:בור אב וְאם? אסר לָהֶם: צאוּ וּרְאו

-עשה נְכַרִי אֶחֶר לאביו באשְסְלון,
"?ו ה בֶ נתִינֶה שמו.

1
500

/

א קל הו 6דאויהחתבסת ,

הה דה ל\ 0 יטב ךביעבךךת (8!}&01}0),11].!8)

כ עך כװה / ח) בטעה
יב) '&ולפהי |


בּקַשוּ מִמָנוּ חַכָמִים \ ,ים לאפור5,*"ץ
בששים רבוא שְכֶר, והְיֶה נִפְתֶּח מעֶח |
תּחַת ‏ מראשתיו | של אָבִיו ", וָלא

צערו ם) , ם - =
לשְנָה הְַאַחְרֶת נְהַן הקדוש בְּרוּף

הא שכֶה, שנלְדה לו פָרֶה אָרְמָת -
בְעררו . ננו סכמי וְשראֶל. אִצֶלו אָמַר
להֶם: יודע אָנִי בְּכֶם, שָאם אנִי מְבקש.
מִכֶּם כָּל ממון 0 שְבְּעִילֶם, - אַתָּם נוּתְנִים
לי: אלָא אין . אני מְבקש -מִכָּם אָלָא.
אותו ממון, שְהַפְסרְתִּי י בַּקְבִיל כַּבוּר
אָבִי|

\ וְרְמָה זֶה הְיֶה שרצְָא.
ְהוּא עומד וּמְפקד אֶת הַחִל,
בּאֶה אלָיו, וַהחלץ ים נעלָה גתך אותו.|
פעמים אֶחֶָרות על הַלָחִי. גִִהִי |

יְהִי הַיום -
וְהַנָּה אָמו -

7 בָאַשָר -
אֶמְרֶה להותו עוד פעם, ְתִפול נְעָלה -
ִיְדֶה, וומר דָּמָה שם מְרֶם ) '
יאמר: הא לָף, אמִי. נעלף וְהַגֶּה ל
הַכִּינִי !

קטמר , מתִן בַּמַּתָר.

לו - צהחרבַּי אַלִזר: מי
מִמשה רבִינו ;
רבּי - אֶליעזֶר:

ברוֹל

גֶדול. הֶעוּשָה
ַרְקה בַּפְתָר יותר ממשה רַכנו: רְאֶלו
במשָה רַבִינוּ כְּהוּב: בִּי יגרתי מפני.
הָאף וְהַחְמָה, - וָאלוּ בָּעשה צַרְקָה כָּוב: \
מן בסתר יסְקָה הה . 0 - |

קמה
ַבָּי אַליעזר וְַבִּי יהושע וְרבּי עקִיבָא.
גיהי הוים נִישֶאְלוּ בבִּי. אֶליעור וְרְבִּ
ג),קרָא .!'נ;םס&;עװקם;

מיו ה'י9 . 1) הכװכבים מר ש לב*כ'.ור'ה 9
גלא) %גגעפצסע , .