ווען יום טוב פֿן רער וופָפען 5מ!ט ז6גט אפֿן רמו.
המאיר לָאָרִץ ולדרים עֶלֶיהָ
בְּרַחֵמִי. ובמובו
מְחֵדֵשׁ בְּכֶל יום תָּמִיד מעשרה
בְרִאשִׁית: מדה רבו מעשיה יי
כלים בְּחְכָמָה עשית: מֶלאָדז
הָאָרֶץ קנִינֶף: הַמִלִרֲּהַמְרוּמֶם
לבדו מֵאָזי דַמִשֶׁבָּח רוֹיּימכיַרךָ?ר
והמתנשא מימות עִרלטַ אלֹה
עולם כְּרַחְמִיךְ דחֲרַבִּים רַחֵכ
עֲלֵינוּ. אֲדוֹן עזְנוּ. צור מִשְׂגִבֵּנוּ
בָּרוך נֶדולדעה הכין ופעלוְהְרִי
דֹכיַּדײז מוב יִצר כְּבוֹד לשמו.
זאורות נָתֵן סְבִיבוֹת עֲזוֹ: פנות
־צבאיו קדושיםם רוֹמְמִי שדי
חמִירמספּריםבּבודאֹרלרֹשחֹו.
תִּתְבְּרַךְ י 4חֲלֹחֵינוּ עַל שֶׁבַח
מעשח יָדֶיךְ ועל מִצְחוֹרֵי 4הור
{ שעשית יפּארוף סֶלָה:
רס פֿעכן.ט אמן מן תתברך צורנו וכו'
- ווען יום טוב מן סבת. 65!ט ט א/מן רמו .
פי ז= חַּר ירוֹמְמוּךְ פֶלָרה יוצר די?כרֹ
האֶ הפורתח בכל יוֹם רלחוה שערי פִזֶרֵח :
ובוֹכ־ע חַלוֹנֵי רכֹּיּיע מוֹצִיא. חֵמָּה מִמְקוֹמָהּ ונ־־*בבח
מעשה בראשיח רכוכייּיֹדְ ;מרוטם לֹברו מָאתן '
ר־.משבח והמפואר והכותנשא מימור] עדלֹם
זך מלהכנו רֹחיי הָעוֹלָם הַבַּ: : אפס בּלְתְהָ
לֹחחיר־ז הַמָהִים :
ארִ־יֹ ארוֹן על כל המעשים בררדְ ּמְבוֹרְךָ בפי
כָּל נִשָׁמָה : גדלו וְטוּבוֹ מ אעיּילִיֹם ער־צ
וּחְבוּנָה סוֹבְבִי אותו : חַמִתְנָאֶה על ַיוֹת הַקוֹרֶשׁ.
ְנֶהֶדָר בְּכָבוֹר על רמרכבריּי־. זכות וּמָשׁוֹר כפְנ
שַבַּרָא איֹּיּיֹהינר יִצֶרָם בּדעת בביבר־ ובר־שכל כח
' -- ל ..
ווווו
ביּלֹאים זיו וּמְפִיקִיכט נוגה * נָאֶה זיום בְּכָל הָעוֹלֶם :
רצוֹן קוֹנֶש : פּ\:רי וְכָבוֹד ברתבים לשמו. צריי;לו־;
-..
; מלאכתו