לל
י
"""""
י
איש אשֶר ימלוך עלינו ואשֶר יצא
לְהֶם בילחבזוֹהינו . מי ידֶ , אולי יגדִיל ר.מלך
החרש לעשוֹה מנִיקָנוס מַלְכָנוּ אֶשָר רְָפו
דיו לְעָה זַקַנָתו ! ותִיטב הְעְצָה הזאת בְעִיני
ו;ל הָעַם וַיִבְחָרוּ בַּמשָה, כִּי לא נְמִצָא בְכָל
החיל כְּמיהוּ נָאֶזֶר*) בַּנְביְּרה. ורב להושי,ע.
ְמהרוּ ניפשטוּ אִיש איש אֶה מְעִילו נישלִיכו
אַרְצֶה, ויְעַשי בִימָה ג נישיבו עְלִיה | אֶת
משה, ויתְקעוּ בשיפרות . גַיקְרָאוּ לְפְנֶיו : יחִי
בֶּן עָקָרִים שְנֶה וְשֶבע
שָנִים משה בְּמַלְכו על כוש, וְאַרְבָּעִים
נֶ מלך .
יא. מִלְחְמָה בַּתְחְבוּלות.
ויהי ביום השביעי למלף משה, ויבואו
אָליו . שרי בַצבְא נִיִשְהַּחָווּ אַלָיו. נַיאמרו :
הַיום תשע שנים אַנחָנוּ צָרִים על הָעִיר
לא רָאִינוּ עד אֶת בָּנינוּ וְאֶת נֶשִינ
הַסְגוּרִים בֶּה.. על כן אֶנְחְנוּ. שואלים מפֶ
לעוץ לבו עצה ₪וּבָה, בִּי חְכָם אַתָּה וכל
־־בכל אשַר אמר אִלִכֶם, - יִתֶּן 9 אֶת
הַעיר בִּידיכֶם, ושב איש איש מַכָּם אֶל ילְרִי
דַבַּרהנָא את ַבַרִיף ונשמעה. נַיאר משָה:
עברוּ בְּקֶרֶב הַמַגָה וְאָמַרְֶּם אל כָּל הֶ
ולמרהם אוחֶן לצור צוֶד. |"צַא כָל הְָעֶם
הַירֶה ניצודו לָהֶם חֶסִירות - יְבִיאוּן . אֶל
הַמִתְגֶה, . נולמדון. לצוּר. צוד כַּאשָר דְַבֶּר
|משה. נַיְהִי כַּאֶשֶר יְרְעו החסירות צַיָד, ַצו
בּיום הַשלישי וו משָה אֶת
שימו את כָּלִי
הָעִם כן.
אַנֶשִי הַחיל לאמר :
סהם-'
מלְחמְתְכֶם עליכֶם עְעְלִיתֶם על . פוסיכם.
לְקחְתֶם איש איש אֶת. הְסִידְתו הְהְעבָה+
מהו כּאַשֶָר עשָה הָעִם כְּרְבַר משָה. - גלך
לפני אנָשי המיל נישימם בַמָקוּם אֶשָר הֶ
שם הבחשים וְהַשקרַבִים רהשרפים וְהַצְּפָעונִים.
ִיאמָר משָה: עְתֶה תראוּ כִּי ומ י אֶת
ָעִיר בְּרִינו = מִבָּי | אשָר
אווְבינו וְנֶּה כָם מִכָּת מָרֶב. ניצו. משֶ
אשָר סְבִיבות הָעיר. וַתַּעַמִינָה ד) . אַלִיהֶם.
ויאכָלוּם נישחִיתוּם. עד בִּלְתִּי השָאִיר לָהֶם.
שָרִיד + גִיּרָא הָעָם אֶת הַתְּשיְָה הַגדולֶה.
אַשָר עַשָה לָהֶם משָה מַלְכֶּם ַיריעו תְּרוּעַת
ִלְחְמוּ בָעיר . גִיִלְכְדוּה . גירָא בְּלְעֶם כּי
אֶחִיי אֶל פּרֶעה מלֶ מִצריֶם. הלא הַמָה
במרמְמִים. וְמְכעפִים אשָר וְשְבו
לפני פרְעה, ניעשו בְּלַהַטִיהֶם ה אֶה הָאוּתות
וְאֶת הַמופְתִים אשָר עָשָה משה
נ?;זלף משה בכוּש ארְבָּעִים שיֶה, ויעבה
את י אָלהִי יִשְרְאל, למד אֶת עְבְרָי
הָאָנֶת וְהַשָלו וה להֶם. שלים
מִכֶּל
עַליהֶם .
ְהַצֶדֶק.
--
יב , הדוחקים אֶת הק'ן.
בשנת מַאֶה וּשָמונִים. שֶנֶה לְרֶרֶה
בּני ושראל מצרִימָה, וַיאמָר איש אֶחָד מִוְרַע
אִפּרִיִם, יגְגון שמו, אֶל בָּני וַשַָרְאֶל לאמר:
בני ישראל אֶת דַבְרִי יעקב הָאחַרונים אל
י י ם א ש מ ש י י שא
י
"""""
י
איש אשֶר ימלוך עלינו ואשֶר יצא
לְהֶם בילחבזוֹהינו . מי ידֶ , אולי יגדִיל ר.מלך
החרש לעשוֹה מנִיקָנוס מַלְכָנוּ אֶשָר רְָפו
דיו לְעָה זַקַנָתו ! ותִיטב הְעְצָה הזאת בְעִיני
ו;ל הָעַם וַיִבְחָרוּ בַּמשָה, כִּי לא נְמִצָא בְכָל
החיל כְּמיהוּ נָאֶזֶר*) בַּנְביְּרה. ורב להושי,ע.
ְמהרוּ ניפשטוּ אִיש איש אֶה מְעִילו נישלִיכו
אַרְצֶה, ויְעַשי בִימָה ג נישיבו עְלִיה | אֶת
משה, ויתְקעוּ בשיפרות . גַיקְרָאוּ לְפְנֶיו : יחִי
בֶּן עָקָרִים שְנֶה וְשֶבע
שָנִים משה בְּמַלְכו על כוש, וְאַרְבָּעִים
נֶ מלך .
יא. מִלְחְמָה בַּתְחְבוּלות.
ויהי ביום השביעי למלף משה, ויבואו
אָליו . שרי בַצבְא נִיִשְהַּחָווּ אַלָיו. נַיאמרו :
הַיום תשע שנים אַנחָנוּ צָרִים על הָעִיר
לא רָאִינוּ עד אֶת בָּנינוּ וְאֶת נֶשִינ
הַסְגוּרִים בֶּה.. על כן אֶנְחְנוּ. שואלים מפֶ
לעוץ לבו עצה ₪וּבָה, בִּי חְכָם אַתָּה וכל
־־בכל אשַר אמר אִלִכֶם, - יִתֶּן 9 אֶת
הַעיר בִּידיכֶם, ושב איש איש מַכָּם אֶל ילְרִי
דַבַּרהנָא את ַבַרִיף ונשמעה. נַיאר משָה:
עברוּ בְּקֶרֶב הַמַגָה וְאָמַרְֶּם אל כָּל הֶ
ולמרהם אוחֶן לצור צוֶד. |"צַא כָל הְָעֶם
הַירֶה ניצודו לָהֶם חֶסִירות - יְבִיאוּן . אֶל
הַמִתְגֶה, . נולמדון. לצוּר. צוד כַּאשָר דְַבֶּר
|משה. נַיְהִי כַּאֶשֶר יְרְעו החסירות צַיָד, ַצו
בּיום הַשלישי וו משָה אֶת
שימו את כָּלִי
הָעִם כן.
אַנֶשִי הַחיל לאמר :
סהם-'
מלְחמְתְכֶם עליכֶם עְעְלִיתֶם על . פוסיכם.
לְקחְתֶם איש איש אֶת. הְסִידְתו הְהְעבָה+
מהו כּאַשֶָר עשָה הָעִם כְּרְבַר משָה. - גלך
לפני אנָשי המיל נישימם בַמָקוּם אֶשָר הֶ
שם הבחשים וְהַשקרַבִים רהשרפים וְהַצְּפָעונִים.
ִיאמָר משָה: עְתֶה תראוּ כִּי ומ י אֶת
ָעִיר בְּרִינו = מִבָּי | אשָר
אווְבינו וְנֶּה כָם מִכָּת מָרֶב. ניצו. משֶ
אשָר סְבִיבות הָעיר. וַתַּעַמִינָה ד) . אַלִיהֶם.
ויאכָלוּם נישחִיתוּם. עד בִּלְתִּי השָאִיר לָהֶם.
שָרִיד + גִיּרָא הָעָם אֶת הַתְּשיְָה הַגדולֶה.
אַשָר עַשָה לָהֶם משָה מַלְכֶּם ַיריעו תְּרוּעַת
ִלְחְמוּ בָעיר . גִיִלְכְדוּה . גירָא בְּלְעֶם כּי
אֶחִיי אֶל פּרֶעה מלֶ מִצריֶם. הלא הַמָה
במרמְמִים. וְמְכעפִים אשָר וְשְבו
לפני פרְעה, ניעשו בְּלַהַטִיהֶם ה אֶה הָאוּתות
וְאֶת הַמופְתִים אשָר עָשָה משה
נ?;זלף משה בכוּש ארְבָּעִים שיֶה, ויעבה
את י אָלהִי יִשְרְאל, למד אֶת עְבְרָי
הָאָנֶת וְהַשָלו וה להֶם. שלים
מִכֶּל
עַליהֶם .
ְהַצֶדֶק.
--
יב , הדוחקים אֶת הק'ן.
בשנת מַאֶה וּשָמונִים. שֶנֶה לְרֶרֶה
בּני ושראל מצרִימָה, וַיאמָר איש אֶחָד מִוְרַע
אִפּרִיִם, יגְגון שמו, אֶל בָּני וַשַָרְאֶל לאמר:
בני ישראל אֶת דַבְרִי יעקב הָאחַרונים אל
י י ם א ש מ ש י י שא