ממשש?
מם
שיו -
ו לתו
י
יוצַא למלחריה על בַּנִי קָדָם כִּי מָרְדו ם
בִּי, וַאתָּה וָּנִיך הַשוּ בְּעִיר היזכ}לכה
גשְמַרְתוּהָ לְבַלְתִּי יָבא בֶָה צר וָאויב 1 וען
בְּלְעָם: כָּבל אֶשָר אָמַר אלי היזי)ך ִעַשָה
עבֶדו ! וַיצא ניקָנום לב:לחביה על בְּנִי קָרֶם
בַּאַשָר אָמָר. בָּעֶת הַהִיא אֶסף בלעם אֶת
זְקְי הָעִיר וַחְכְמִיה ויאמר לָהֶם: אם האבו
וּשמעְתֶָם לי, - מוב יל הָאָרֶץ תאכלו !
גיאמרוּ לו הַוְקָנִים וְהְעַם: מָה אַתָּה אומר
אַלינו וְנעשָה? ויען בַּלְעַם ִאמָר: הֶכֶה
גַמַגֶר בַּעִיר - וָלא. נִתֶּן אֶת . נִיקָנום לֶבא
שָעָרִיה , והמלכנו מְלֶך אחר בּאשָר סמם |
בעִינינו . גִישמעוּ הוקנים וְהְעִם אל בַּלְעַם
בלעם השבְעי לי לְעְבדַנִי וֶלשמוע
כל הַיָּמִים ! וַישָבַעוּ לו כָּל הָעָם ויבזליכה
הֶּחַת ניקניס. וַיִשם בלעם אֶת שני בַנָיו
מִקָדֶם גמים ד) , ומצפון לעיר | תַפְרוּ עִ3ְרִי
הסובב את כַּל ארץ נוש. וּמנְגֶב לְָעִיר
קבץ בּלְעַם בַּלְרְטִיוה) וּבְכְשְפִיי נְחֶשִים
ועקרבים ה וְצַפְעונִים 0 ושרפים ח), - וַתְהִי
הַעִיר פְגוּרֶה - אין וצא וָאין בָּא. . ננִיקָנום -
הַכָּה מכָּה בַכָּה נו קְדֶם וכנִיְעֶם ₪ נילך
| שְתִּי חומות הָעִיר, ַישְתְאֶה ַשומם וַיאמָר
אֶל שבִי צְבָאו: רָאוּ בני הָעִיר כי בוששים 0
מָאד לבלתי ַת את מלְבִי כנען לְבא
וֹ!י־.:;ירד. . וַיקְרַב נִיקָנוּם עד לבבי שערי הָעִיר,
יו־'־.-
טו) ;ך;יר.
\ , 1
ה
יְרָא וְהְנָּה הם סְגוּרִים. גַיקְרָא \ לשוערים
לאמר : פְּתְחוּ. שערים ! ניְמְאָנוּ השוערים
לפתמ לו, כִּי מִצָוֶת בלעם בזלכם עליה י
לאמר: לא יִפְתְחו שערי העִיר כ אַם לְִּי
רבָרִי ! ויעַרְכו מלחבזה בפתַח השָער ויפלוּ
בזחיל ניקנוס מאֶה ושלשים אִיש. נַיִהִי
ביום . השָנִי ויערף ניקנום. מִלְחָמָה מַצפון
לעיר . ויבאו שלשים פַּרְשִיויא) דרֶ הַנְהֶר
אל תוך הַבְּאָרות גיִבָעו. ננצו ניקנום ויקֶרו
עְבְדִיו בפסדות ים לעבור בֶּהֶן אֶת כַבְּאָרות:
וועש בִּלְעַם בּלְרטִיו . אֶשֶר . וְנָאוּ ים = המים
וישטפוּ אֶת אַנשי מיל ניקנוס. גִ'רָא נִיקָנום
ַי בן וַיִצַר ל הָעיר נגבה,-ויבראו הבחשים
אבשי חילו ןיפל מהם ךב. ויחדל ניקבדם
מהלחם עם בִּלְעֶַם ויצר על הָעיר. בָּעָת
הַהַיא בָּא משה אֶל אַנֶשי . ניקנום \ ושב
ַּתוכֶם נרְאָהוּ בַמֶלֶף גִיאַהְבְהוּ, בִּי הָיָה
משָה וְפָה תאר נַחָכם לְכָב. קוּמָתו דָּמְהֶה
לְתְמָר ים) וַפָנִיו הַאִירו. כשמָש ַהי. קל פ
ַשר וגבור כָּארִי. וַנקם \ אותו נִיקנום
ליועץ לו וְלא סֶ מִרְבְרִיו. וָמִין ושמאל.
יארכ מי- המצור תִּשַע שָנִים . ול
ניכ־בום אֶת חָלְיו אֶשֶר יָמוּת בו, - נַימֶת.
ויחנמוּ מ). אותו עְבְרָיונַיִּקְבְרוָהּ מצְפון לְעִיר
ממלבהוֹ ְַבָנוּ על קברו מִנְדֶל ושימ שֶם
אַבָנִים גרולות: 'תב עליהָן אֶת דֶבַר
גבוּרותְיו וְאֶת בילחרזותיו אַשֶר בלחם ויובכ
איתו "ספדו לו.
ויְהִי אַחָרִי מות ביקברם ייארירו אָנשִי חילו :
הֶכָה לבוּ עצֶה מההנעשָה ! אם אָמַרְנוּ גְעַשָה
מלְחָמָה עםבְּלְעֶם, --ונָפל מִמְנוּ רֶב, וְאֶם נוסיף
נצּר אֶל הָעִיר מהחתָּהַי . אַחַרותנו ? גיען אֶחָד
מְהָעַם וַיאמָר: הָבָה נִבְחַרֶה לבו מקְרְבנו
ה) מיני כשפיםס
יב) פלאסם 111015 יג) ִגבְרו .,ור) פאלמע, גאננגון,
מם
שיו -
ו לתו
י
יוצַא למלחריה על בַּנִי קָדָם כִּי מָרְדו ם
בִּי, וַאתָּה וָּנִיך הַשוּ בְּעִיר היזכ}לכה
גשְמַרְתוּהָ לְבַלְתִּי יָבא בֶָה צר וָאויב 1 וען
בְּלְעָם: כָּבל אֶשָר אָמַר אלי היזי)ך ִעַשָה
עבֶדו ! וַיצא ניקָנום לב:לחביה על בְּנִי קָרֶם
בַּאַשָר אָמָר. בָּעֶת הַהִיא אֶסף בלעם אֶת
זְקְי הָעִיר וַחְכְמִיה ויאמר לָהֶם: אם האבו
וּשמעְתֶָם לי, - מוב יל הָאָרֶץ תאכלו !
גיאמרוּ לו הַוְקָנִים וְהְעַם: מָה אַתָּה אומר
אַלינו וְנעשָה? ויען בַּלְעַם ִאמָר: הֶכֶה
גַמַגֶר בַּעִיר - וָלא. נִתֶּן אֶת . נִיקָנום לֶבא
שָעָרִיה , והמלכנו מְלֶך אחר בּאשָר סמם |
בעִינינו . גִישמעוּ הוקנים וְהְעִם אל בַּלְעַם
בלעם השבְעי לי לְעְבדַנִי וֶלשמוע
כל הַיָּמִים ! וַישָבַעוּ לו כָּל הָעָם ויבזליכה
הֶּחַת ניקניס. וַיִשם בלעם אֶת שני בַנָיו
מִקָדֶם גמים ד) , ומצפון לעיר | תַפְרוּ עִ3ְרִי
הסובב את כַּל ארץ נוש. וּמנְגֶב לְָעִיר
קבץ בּלְעַם בַּלְרְטִיוה) וּבְכְשְפִיי נְחֶשִים
ועקרבים ה וְצַפְעונִים 0 ושרפים ח), - וַתְהִי
הַעִיר פְגוּרֶה - אין וצא וָאין בָּא. . ננִיקָנום -
הַכָּה מכָּה בַכָּה נו קְדֶם וכנִיְעֶם ₪ נילך
| שְתִּי חומות הָעִיר, ַישְתְאֶה ַשומם וַיאמָר
אֶל שבִי צְבָאו: רָאוּ בני הָעִיר כי בוששים 0
מָאד לבלתי ַת את מלְבִי כנען לְבא
וֹ!י־.:;ירד. . וַיקְרַב נִיקָנוּם עד לבבי שערי הָעִיר,
יו־'־.-
טו) ;ך;יר.
\ , 1
ה
יְרָא וְהְנָּה הם סְגוּרִים. גַיקְרָא \ לשוערים
לאמר : פְּתְחוּ. שערים ! ניְמְאָנוּ השוערים
לפתמ לו, כִּי מִצָוֶת בלעם בזלכם עליה י
לאמר: לא יִפְתְחו שערי העִיר כ אַם לְִּי
רבָרִי ! ויעַרְכו מלחבזה בפתַח השָער ויפלוּ
בזחיל ניקנוס מאֶה ושלשים אִיש. נַיִהִי
ביום . השָנִי ויערף ניקנום. מִלְחָמָה מַצפון
לעיר . ויבאו שלשים פַּרְשִיויא) דרֶ הַנְהֶר
אל תוך הַבְּאָרות גיִבָעו. ננצו ניקנום ויקֶרו
עְבְדִיו בפסדות ים לעבור בֶּהֶן אֶת כַבְּאָרות:
וועש בִּלְעַם בּלְרטִיו . אֶשֶר . וְנָאוּ ים = המים
וישטפוּ אֶת אַנשי מיל ניקנוס. גִ'רָא נִיקָנום
ַי בן וַיִצַר ל הָעיר נגבה,-ויבראו הבחשים
אבשי חילו ןיפל מהם ךב. ויחדל ניקבדם
מהלחם עם בִּלְעֶַם ויצר על הָעיר. בָּעָת
הַהַיא בָּא משה אֶל אַנֶשי . ניקנום \ ושב
ַּתוכֶם נרְאָהוּ בַמֶלֶף גִיאַהְבְהוּ, בִּי הָיָה
משָה וְפָה תאר נַחָכם לְכָב. קוּמָתו דָּמְהֶה
לְתְמָר ים) וַפָנִיו הַאִירו. כשמָש ַהי. קל פ
ַשר וגבור כָּארִי. וַנקם \ אותו נִיקנום
ליועץ לו וְלא סֶ מִרְבְרִיו. וָמִין ושמאל.
יארכ מי- המצור תִּשַע שָנִים . ול
ניכ־בום אֶת חָלְיו אֶשֶר יָמוּת בו, - נַימֶת.
ויחנמוּ מ). אותו עְבְרָיונַיִּקְבְרוָהּ מצְפון לְעִיר
ממלבהוֹ ְַבָנוּ על קברו מִנְדֶל ושימ שֶם
אַבָנִים גרולות: 'תב עליהָן אֶת דֶבַר
גבוּרותְיו וְאֶת בילחרזותיו אַשֶר בלחם ויובכ
איתו "ספדו לו.
ויְהִי אַחָרִי מות ביקברם ייארירו אָנשִי חילו :
הֶכָה לבוּ עצֶה מההנעשָה ! אם אָמַרְנוּ גְעַשָה
מלְחָמָה עםבְּלְעֶם, --ונָפל מִמְנוּ רֶב, וְאֶם נוסיף
נצּר אֶל הָעִיר מהחתָּהַי . אַחַרותנו ? גיען אֶחָד
מְהָעַם וַיאמָר: הָבָה נִבְחַרֶה לבו מקְרְבנו
ה) מיני כשפיםס
יב) פלאסם 111015 יג) ִגבְרו .,ור) פאלמע, גאננגון,