05
בל אגדות
אבבי' גיאמר משה : הֶָחֶפַ' ארובי הַמלֶך |
בָּמות עבדיו עושי עְבוּדָתו? גיען פּרְעה
ויאמר: לא אחפץ בְּמוּתֶם! וַיאמָר. משָה :
לכז ידע המלך כִּי מות יְמוּתו כָל עְבְרִיו
אם לא יְתַּן אותֶם לנוּת יום מִּשָבָע! וַיאמָר
פרעה אֶל" משָה: לך אֶל הְעְַבָדִים הֶעוּשים
בבזלאבה וַיעַרְהָ א לָהֶם יים אֶחָד אשר
ישבְּתו ם בו מדי שְבֶע בּשֶבְע! שמ
משָה שִמְחָה גרולה , וַירֶץ אֶל אַחָיו הַעבָרים
ויבשרם אֶת הַדַּבֶר המוב הנ וקר לָהֶם
אֶת יום השבָּת לנוח ב מכל מִלָאכָה .
₪ . המלְשינִים הָרַאשנִים .
ויהי היום וַיצַא משה פּפעם בפעה
אל אֶחָיו לעוּרֶם בַעבורְתֶם, רא וְהנָה. א'ש
מערי. מִכָּה איש עְבְרִי . נמר בַרְבֶר הַוֶּה.
אֶת משָה מאד ויאמר: הף את הפּצר'
היה. ] ויהי בְּזְכִיר משָה אֶת שם ₪
ויפל הַמִּצָרִי מת. ויִקַח משָה ויםבזבה
בחול. וַיִצָא משה ביום השני - וְהַגֶּה שני
אֶנָשִים עברים לת נאבירם מָרִיבִים אִיש
את אָחיו. נהי בְּראות משָה אֶ וָ
מ רִים אֶת ידו ילהכות את אבִירֶם, גיכע הַדֶבָר
בעיבי משָה אמר לו : רֶשע! לָמָּה הַכָּה
בעף?! ו"יאמָר דְתֶן אֶל משָה: מי ץמף
לש'ר ושופם עלנו . הַלְהְרְגנִי אַתָּה
דע כִּי ;ן מרה אהה, בי הולך אבבי
אֶל פּרְעה להלשין 0 אותף אָליו ! נשבֶ
הַדְבָרִים כאלה אֶת לב משה \ מהו
ער. מאד, ף כָּף) אֶל כף, וַקְרָא
בַמְרִירוּת ויאמר : בַּראוּתי את אקי מם
מְעָנִים וום יום אמרתִי אֶל לְבִּי! מי יתן
יִרְעַתִּי תַּחַת מָה שנָה אתֶם ו לְרְעָה
א וקבעת מיוז 'ח 0 ח
ישראל
מֶס כַּמִים חוצות? אָכֶן עְתָה נרע
הַדבָר כִּי נְדוּלה מַטאת הָעָם הַוָה, בִּי
ָמַצַאִים בו רשעִים הַאוּרְבִים אִיש לְאְחִיו
לרעת |אֶת \ דְברהפְתְרָיו \ לבעבור | הַכותו
בְּלְשון .ה)איה לי | במָה יפהוה ה₪
הָאמְלָל הַוֶּה לְצַאת מְעַבָדוּת לְחַרוּת? -
ְדְתֶן ואָבִירֶם הלבו אֶל בַּרָעה ויארזרו לו
הַג משה אֶת אֶחַד הַמִצָרִים ויְּטמְנָהוּ בחול.
וישֶלח פרֶעה גביאו לו החָרֶב חַרֶּה. צו
ְכָרות בָּה אֶת ראש משָה . י א ₪
ְגעֶה הַחֶרֶב בַּצוּאר משָה וַיחֶשָה צבאר־ו* נע(!
בעְמוּד השן). צו פּרְעה ושימ אֶת ; ו ו
הַחֶרֶב על צואר משה עשר פעמים-ולא וחו
עַשְתָה לו בָּל רֶע. בְּעַת הזאת יְרֶר ב;לאך | * :י:;י';יגוּ.'ןץ
' ;: מָן הַשָמים, וַיהִי דמיונו בָּמַשָה, ויבא = 6 כ אל
תַחְתְּו נִַבְרֶה משָה; וְאַחָרַי כן גְעָלם גם ₪ שסו
הְמלְאֶף מעיני. פרעה וְעְבְרָיו גיעל הַשְמְיָמָה. א וו
ורֶ ח) פרעה נִיאמָר אֶל אֶחָדים - מעבדיו: ;,ךחוק,
אִיֶה משה? ? וַלא ענוהו . עְבדְיי דַבַר . כ₪ נ
באלבזו שפְתוּתִיהֶם. ויפב ם) פּרְעה אֶל מול ,;; 1
רם-.ןוּשאר)ם ךבך בךרך ה אשון י רלא נ/װםנא
עבוהו גם הם. בַּי חרשוּ אַגִיהֶם ולא שמל | ם;מ;;ב';
אֶת ךבךר ך;מלך ו”שהאה ברעה מאר» " נלי
ויקם וילך אֶל אנשי חִילו ום לאריר. מקנביפ
רְדְפוּ אֶת משָה וְהַשַגְתֶּם אוהו וְהַכַאתֶה ]:
אָלי . ניָהִי כּאָשָר אֶמְרוּ אַנשי החיל לעשות ?;ה;המפ
אֶת דֶבר בַמלך, - ויכו פתאם בפנורים) ]/)
סר גה ור בה נְמלט יא) משָה נא | ;פת
לאָרֶץ נוש. |
\ 4
י, משה מלך כוש. לאַשט
71
ו ביִמים הַרבים הָהֶם, ו קרם נשװ
הַדְלוּ מעבר אֶת נִיקנוס מלֶ כוש, בימְאנו |1
, ד) וד .. ה) לְסְפָּ עליו דּכָרִים זרןנים;
ת) בעס . ם) ניפן . י0 בְּעוְרון י יא) נם ויבצל .
בל אגדות
אבבי' גיאמר משה : הֶָחֶפַ' ארובי הַמלֶך |
בָּמות עבדיו עושי עְבוּדָתו? גיען פּרְעה
ויאמר: לא אחפץ בְּמוּתֶם! וַיאמָר. משָה :
לכז ידע המלך כִּי מות יְמוּתו כָל עְבְרִיו
אם לא יְתַּן אותֶם לנוּת יום מִּשָבָע! וַיאמָר
פרעה אֶל" משָה: לך אֶל הְעְַבָדִים הֶעוּשים
בבזלאבה וַיעַרְהָ א לָהֶם יים אֶחָד אשר
ישבְּתו ם בו מדי שְבֶע בּשֶבְע! שמ
משָה שִמְחָה גרולה , וַירֶץ אֶל אַחָיו הַעבָרים
ויבשרם אֶת הַדַּבֶר המוב הנ וקר לָהֶם
אֶת יום השבָּת לנוח ב מכל מִלָאכָה .
₪ . המלְשינִים הָרַאשנִים .
ויהי היום וַיצַא משה פּפעם בפעה
אל אֶחָיו לעוּרֶם בַעבורְתֶם, רא וְהנָה. א'ש
מערי. מִכָּה איש עְבְרִי . נמר בַרְבֶר הַוֶּה.
אֶת משָה מאד ויאמר: הף את הפּצר'
היה. ] ויהי בְּזְכִיר משָה אֶת שם ₪
ויפל הַמִּצָרִי מת. ויִקַח משָה ויםבזבה
בחול. וַיִצָא משה ביום השני - וְהַגֶּה שני
אֶנָשִים עברים לת נאבירם מָרִיבִים אִיש
את אָחיו. נהי בְּראות משָה אֶ וָ
מ רִים אֶת ידו ילהכות את אבִירֶם, גיכע הַדֶבָר
בעיבי משָה אמר לו : רֶשע! לָמָּה הַכָּה
בעף?! ו"יאמָר דְתֶן אֶל משָה: מי ץמף
לש'ר ושופם עלנו . הַלְהְרְגנִי אַתָּה
דע כִּי ;ן מרה אהה, בי הולך אבבי
אֶל פּרְעה להלשין 0 אותף אָליו ! נשבֶ
הַדְבָרִים כאלה אֶת לב משה \ מהו
ער. מאד, ף כָּף) אֶל כף, וַקְרָא
בַמְרִירוּת ויאמר : בַּראוּתי את אקי מם
מְעָנִים וום יום אמרתִי אֶל לְבִּי! מי יתן
יִרְעַתִּי תַּחַת מָה שנָה אתֶם ו לְרְעָה
א וקבעת מיוז 'ח 0 ח
ישראל
מֶס כַּמִים חוצות? אָכֶן עְתָה נרע
הַדבָר כִּי נְדוּלה מַטאת הָעָם הַוָה, בִּי
ָמַצַאִים בו רשעִים הַאוּרְבִים אִיש לְאְחִיו
לרעת |אֶת \ דְברהפְתְרָיו \ לבעבור | הַכותו
בְּלְשון .ה)איה לי | במָה יפהוה ה₪
הָאמְלָל הַוֶּה לְצַאת מְעַבָדוּת לְחַרוּת? -
ְדְתֶן ואָבִירֶם הלבו אֶל בַּרָעה ויארזרו לו
הַג משה אֶת אֶחַד הַמִצָרִים ויְּטמְנָהוּ בחול.
וישֶלח פרֶעה גביאו לו החָרֶב חַרֶּה. צו
ְכָרות בָּה אֶת ראש משָה . י א ₪
ְגעֶה הַחֶרֶב בַּצוּאר משָה וַיחֶשָה צבאר־ו* נע(!
בעְמוּד השן). צו פּרְעה ושימ אֶת ; ו ו
הַחֶרֶב על צואר משה עשר פעמים-ולא וחו
עַשְתָה לו בָּל רֶע. בְּעַת הזאת יְרֶר ב;לאך | * :י:;י';יגוּ.'ןץ
' ;: מָן הַשָמים, וַיהִי דמיונו בָּמַשָה, ויבא = 6 כ אל
תַחְתְּו נִַבְרֶה משָה; וְאַחָרַי כן גְעָלם גם ₪ שסו
הְמלְאֶף מעיני. פרעה וְעְבְרָיו גיעל הַשְמְיָמָה. א וו
ורֶ ח) פרעה נִיאמָר אֶל אֶחָדים - מעבדיו: ;,ךחוק,
אִיֶה משה? ? וַלא ענוהו . עְבדְיי דַבַר . כ₪ נ
באלבזו שפְתוּתִיהֶם. ויפב ם) פּרְעה אֶל מול ,;; 1
רם-.ןוּשאר)ם ךבך בךרך ה אשון י רלא נ/װםנא
עבוהו גם הם. בַּי חרשוּ אַגִיהֶם ולא שמל | ם;מ;;ב';
אֶת ךבךר ך;מלך ו”שהאה ברעה מאר» " נלי
ויקם וילך אֶל אנשי חִילו ום לאריר. מקנביפ
רְדְפוּ אֶת משָה וְהַשַגְתֶּם אוהו וְהַכַאתֶה ]:
אָלי . ניָהִי כּאָשָר אֶמְרוּ אַנשי החיל לעשות ?;ה;המפ
אֶת דֶבר בַמלך, - ויכו פתאם בפנורים) ]/)
סר גה ור בה נְמלט יא) משָה נא | ;פת
לאָרֶץ נוש. |
\ 4
י, משה מלך כוש. לאַשט
71
ו ביִמים הַרבים הָהֶם, ו קרם נשװ
הַדְלוּ מעבר אֶת נִיקנוס מלֶ כוש, בימְאנו |1
, ד) וד .. ה) לְסְפָּ עליו דּכָרִים זרןנים;
ת) בעס . ם) ניפן . י0 בְּעוְרון י יא) נם ויבצל .