DOI Kapitel:
Text
DOI Seite / Zitierlink:https://doi.org/10.11588/diglit.63457#0012
למֶ תַצונו . גּבַרְתָנוּ . לְבַלְתִי. שמול בְּקול
הַמְרֶך אַשָר אִמָר: כָּל . הַבַּן הילור לְעִבָרִים
יֶמות בַּמִיִם? גירעו הדברים הָרָעים הַצִלֶה
אותן. מעל הַמָקים הַהוּא וְהֶלאה. וְַתְשַלה
בָּה פּרֶעה אֶת יְרֶה לְקְחַת אֶת הַמַּבֶה. והו
אַך נְגעה יְַדֶה בַּתְבָה , = וְתַּרְפָא פתאם מנָנע
הַצרָעת אשָר דַבְּקָה בָּה מַעודָהּ עד היום
ההוא, ַשָב בַּעְרֶה בְּבֶשר נער קָמן וַתְּמְהֶר.
ותשָמח בּת פַּרָעה שְמִחָה גדולה וַתִּפתַּח אֶת
הַהְּבָה וַתְּרָא וְהְָה ילד בּהוּכָה וּפַנִיו מְאִירִים
ַּשֶָמַש. בםז;זמל אָ;ליר נתאמר : מִיּלְִי
העברים זֶה! נאמר 8: וץן חְמַלָה בת
פּרְעה על הַילָד, על כֶּן יִקְרָא שָמָה ב הְיָה
השרובּת הִיא ליין ולא ימשל בֶּה
ַמְוֶה לְעולֶם וּבְאֶה מִיָה לְעָרֶן גן י !
ד. שר מִצְוֶה.
הַגָּשִים הַמצריות והאמָר לָה: |היניקי נָא
אֶת הולד ! ממאַן הי'לד לִינק אֶת חַלְבַה;
ךהלך בִּתְיָה אֶל מִצָרִיוּת אַחָרוּת רלי\ שֶת
שו
זֶה שבְרָה חלף ב\ חַסְרֶיהָ 0 אֶת נַלְדַי ישראל.
וַהְּמְהַר מִרַיִם ותנש אל בְּתְיָה וקאמר: ד־.אלך
וקרָאתִי לֶ מִיגקֶת מן העַבְרִיוּת? וְהאמֶָר
ִּתְיָה : לכי ! וַתּלֶך כַרְים וַתִּקרָא אֶת יוכְבֶד
אֶמה. וְתָבא יכְבָד
הילְיכִי. אֶת הַיָּד הַזָה וְהִינִיקיהּ
כֶבד: בל אשָר אֶמְרֶה אלִי גְבַרְתִי
ֶעֶקָה! והוסף בְִּיֶה לְַבר אֶל יכְבֶד
והאמר : רָאִי נָא אֶת וְפּי. הולד י'ז־י,־י-ךי; וְאֶת
מובו. וּטְמרְתָהוּ וְרְחַמְתְהוּ ;ל מי \,יותו
וישר אל
בּביתֶף וְהשִיבוּתָהו לי. שלם ! - ותען יכְבֶר
אֶת בְּתְיָה ותאמר: בְּטְחִי בַי, גבַרְתִּי , כ
אוקיר אֶת הַילָר פֶ ה ד) וָלא | אָמָנַע ה)
מִמָנוּ דְבֶרו
ה. שבעה שמות.
והי מקֶץ שְ:נְהִיִם יִמִים, נודל הַילר
ְתְבִיאָהוּ לְבַתְיָה בַּת פּרָעה. וַתִּקְרָא אֶת
שמ משא סמר ב מן דר =
משיתיהּ> נַאמָר יו: לא ירֶד לא חָבָר
ולא יִקוּתִיאֶל, גַם לא אִבִינְדור וְאִבִי כוכו
ואַבִי זצוח, כאשר קָרָאוּ לו הורָיו וּקְרוּבְיו
כֶ בִּית יִשְרְאֶל, - יְהְיֶה שמו, -כ אם
משָה, בַשָם אֶטֶר הְרְאֶה לו בַּתְיָה ר
מ שת ה אותו מַן המים! וַיהִי משָה בָּכִית
פןעה ותְּאָרְבהוּ בַתְיָה כָּאהֶבת אם אֶת
מו ם = =א
וּלו;ז;)ר בּעיני כָּל - רואָיו . הי. כָּל הֶראָה
אהו , - ועמד וְהַבִּים אליר ולא מש מִמקוּמו
ד אם שב עו עִינִיו. אֶת נעם פַנִיו.. וַ'אַהְבָהו
בל האנשים | היעשבים בַּארְמון פַרְעה
ְדְלָהו. והי. מֶברֶף וְהֶלל בַּפִּי בל.
!, משה ועטרֶת פַרְעה.
גיהִי הום ופרעה ושב \ לאָכל
ואַלפרענִית הַמַלְבֶּה יושָבַּת לימינו וּבְתְיֶה
יושבת לשמאלו וּמשָה ושב בְּחִיקָהּ .
ובלְעם בַּן. בֶּער נְכַל. בָּנִיי וֶשָרִי הַמְלוּכָה
ושְבִים. אֶל הַשָלְחֶן לפני הַמֶלֶף . נישלח
משה אֶת ידו ויסר אֶת.הַעַמֶרָה. מעל ראש
פרעה וַיְתָן אוּתָהּ בּראשו . וַיראוּ השרִים
וְהַמִלֶף אֶת הַמַעַשָה הַזָה וִַתְמָהוּ אִיש אֶל
אחיו. וַיאמָר פַרְעה אֶל . מרממִיו : הַלא
(} אייי וו. ;י)ירהר רףה תצו :
7
0